נדב טלאורלצורך לימודי פסיכולוגיה, משפטים, הנדסה ועוד תחומים רבים נוספים, נדרש לעבור רף מסוים של פסיכומטרי אשר נקבע בידי מוסדות הלימוד השונים. הבחינה הפסיכומטרית היא בחינת הכניסה לאוניברסיטאות שהחלה ב-1981, ולמעשה הינה בעלת משקל עצום על עתידם של אנשים רבים. מזה שנים רבות נשמעות טענות שונות ובעד ונגד הבחינה הפסיכומטרית, ובמאמר זה נדון בחלק מהן.
טענות נגד הבחינה הפסיכומטרית
כפי שצוין, הבחינה הפסיכומטרית משמשת ככלי מיון ללימודי פסיכולוגיה, משפטים ותחומים רבים. כלומר, מדובר בכלי מיון לתחומי לימודים רבים ומגוונים, החל מהמקצועות ההומניים ביותר כמו לימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה ועד למקצועות הריאליים ביותר כמו לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב. לכן, טענה משמעותית שעולה כנגד הבחינה היא שאין זה כלי טוב למיון בעבור כלל התארים הקיימים; לכל תואר דרישות משלו, ואנשים רבים טוענים שאין זה הגיוני שיש מבחן אחיד הממיין לכולם.
טענה נוספת כנגד הבחינה הפסיכומטרית מטילה ספק ביכולת המבחן “לנבא” הצלחה אקדמית. באופן תיאורטי, הפסיכומטרי אמור למדוד את סיכויי ההצלחה של הנבחנים בלימודים האקדמיים. אולם, המתנגדים לבחינה טוענים כי היא מודדת כישורים ספציפיים מאוד ואינה מתמקדת בכישורים אחרים אשר נדרשים בפקולטות השונות.
טענה חזקה מאוד שהושמעה לאורך השנים גם ביחס למבחן הפסיכומטרי וגם ביחס לאקדמיה ככלל, הינה שהבחינה הפסיכומטרית מנציחה פערים סוציו-אקונומיים. בעיקרון, ניתן לשפר את הציון בבחינה תוך השקעה מאומצת ולעיתים אף תוך מספר ניסיונות רב (דבר שקורה עבור לימודי רפואה). כך, נוצר מצב שאדם בעל אמצעים כלכליים וזמן יכול להשקיע יותר בבחינה ובהרשמה לקורסים יוקרתיים יותר, בניגוד לאנשים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות יותר.
טענות בעד הבחינה הפסיכומטרית
מחקרים סטטיסטיים שבחנו מועמדים ללימודים הן במהלך הבחינה והן במהלך הלימודים האקדמיים לאורך שנים רבות מעידים על כך שהבחינה אכן מעידה על ההצלחה העתידית של הנבחנים באקדמיה. אמנם ניתן לטעון שחלק מן הקורלציה הזו הינה נסיבתית ותלויה גם במשתנים אחרים, אך ישנם נתונים מבוססים שמעידים על כך שהבחינה אכן מגשימה את מטרתה בניבוי ההצלחה האקדמית בעתיד.
טענה נוספת שהינה פרקטית במיוחד הינה כי הבחינה הפסיכומטרית היא האלטרנטיבה הריאלית ביותר שיש. יחסית לאפשרויות אחרות, מדובר בבחינה שוויונית כיוון שאינה מתייחסת לרקע, מעמד חברתי-כלכלי ונתונים אחרים (לפחות במישרין). כמו כן, שיטות דומות נהוגות במדינות מערביות מתקדמות כמו ארה”ב ובריטניה.
כמו כן, המבחן הפסיכומטרי מאפשר לאנשים שציוני הבגרות שלהם נמוכים באופן יחסי לאזן ציון הסכם שלהם. לעיתים ישנו הבדל משמעותי בין בגרות ויכולות של אדם בגיל 18 לעומת גילאים מתקדמים יותר, כך שהמבחן הפסיכומטרי מהווה הזדמנות להעלות את ציוני הסכם במטרה להיכנס ללימודים באוניברסיטה.
לסיכום
טיעונים בעד ונגד הבחינה הפסיכומטרית נשמעים מזה שנים רבות, ונדמה לא אחת שהדיון חוזר על עצמו בקונטקסטים שונים. בשנה הבאה תחגוג הבחינה הפסיכומטרית 40 שנים לקיומה, ונראה שהדיון עודנו רלוונטי.
