בטור אישי מבקר עמיעד טאוב, המשנה לראש עיריית מודיעין את התנהלות מערכת החינוך בתקופת הקורונה וכותב: "לא פחות ממחדלי הממשלה בטיפול בקורונה".
עמיעד טאוב "ילדי ישראל נרקבים בשנה האחרונה, מפתחים טחב מעלים עובש וסובלים מהזנחה פושעת וזה לא ממש מעניין אף אחד"
שנת הרקב
טחב הוא למעשה מונח המתאר רטיבות ולחות שנוצרת במקומות סגורים וגורמת לעובש. עובש הוא שם כללי לפטריות המכסות משטחים שונים לאחר שהייה ארוכה במקומות חשוכים ונידחים הדומים לתאי הכלא בטהרן ואילו ריקבון הינו תהליך במסגרתו חומר ביולוגי מפורק על ידי מיקרואורגניזמים כגון חיידקים ופטריות.
ממשלת ישראל הצליחה בשנה האחרונה לשלב בין השלושה. וממש כמו חיסון טוב להחדיר אותם לכל ילדי ישראל. אם חשבנו שהעובדה שהם נולדו לדור המסכים וכמות השעות שהם מבלים בבהייה בהם הם הדבר הכי גרוע עבורם הגיעה הקורונה ואיתה הממשלה הפריטטית. ומערכת החינוך הכושלת בזום מרחוק. והראו לכולנו שיכול להיות הרבה יותר גרוע. עם כמות השעות של ילדי הזום מול המסכים צריך לחלק לכל משפחה חבילת גזר ומשקפיים ולא מענקים.
קו האפס
ילדי ישראל נרקבים בשנה האחרונה. מפתחים טחב. מעלים עובש. וסובלים מהזנחה פושעת. וזה לא ממש מעניין אף אחד. האחריות עליהם מוטלת על סבא נתניהו בן ה71. שספק אם יודע לפתוח אפליקציה בנייד. ועל סבא גלנט בן ה62. שנכנס לתפקיד שר החינוך כמי שכפאו שד. ונראה כמי שמעדיף מסע אלונקות על פדגוגיה.
לא פחות ממחדלי הממשלה בטיפול בקורונה. החל מפתיחת נתב"ג דרך העדר מכשייר האקו וההנשמה. וכלה בכניעות הפוליטיות לציבור החרדי. לציבור הערבי. ולמפגיני בלפור אשמים קברניטינו בהרס הילדים.
אפס פתרונות יצירתיים. אפס חשיבה לטווח ארוך. אפס לימודים. אפס חינוך לערכים. אפס דאגה לחינוך המיוחד. אפס בילויים חברתיים. אפס מענים לבעיות הנפשיות. ההפרעות והבעיות של הילדים המסוגרים. אפס בדיקות מהירות למאות מורים וסייעות מגזריים שמשביתים בתי ספר שלמים או מסרבים להתחסן. ואפס חשיבה על יציאה מהסגר? אפס!
בשיעורי המתמטיקה האחרונים שהייתי (לא היו הרבה) הסתבר לי שאפס נשאר אפס. גם כאשר הוא מוכפל באפס.
אוכלוסיית ההורים העובדים\עבדים.
ואף מילה על העובדה שכנראה לא ממש מעניינת אנשים בפנסיה תקציבית מהצבא והכנסת. מסתובבים בקרבנו יצורים הנקראים 'הורים עובדים' הם אמנם לא רבים ותודה לחל"ת והפיטורים ההמוניים אבל מעט מתקשים לייצר תפוקה איכותית במקביל לתפקידם ההתנדבותי כ: פסיכולוגים, טבחים, מומחים להפרעות אכילה, בייביסיטרים, מנהלי מפעלי הזנה, מורים וסייעות במקביל.
לסיום אבקש לעדכן את שר החינוך שמתנהל יותר כמו סבא זהב השנה כי גם ילדי כיתות ה' עד י' נחשבים לחברים במערכת החינוך הישראלית ומותר להתייחס גם אליהם. סליחה שהפרעתי. אוהב דקל.