בתו של עמיעד טאוב קיבלה רשיון וגם טור אישי מאביה על חווית ההורה המלווה.
אם חיי כנהג הסעות לא היו מאתגרים מספיק הגיעה הקורונה וההסעות בקפסולות והפכה את העדר החיים שלי לכאלו הנשקפים דרך המראה. ואם חשבתי שגרוע יותר לא יכול להיות הגיעו מירי רגב ומשרד התחבורה ובחרו מבין כל המתבגרים בעיר להעניק דווקא לשלי רישיון נהיגה.
מערכת החינוך והתחבורה הטילה את עיקר האחריות עליי למרות שמעולם לא חתמתי על רישיון להיות הורה והפכה אותי מאדם חופשי להורה מלווה. קראתי בקול את תפילת "הנני נרעש ונפחד כשאת נוהגת" ויצאתי לדרך. וכך הפכה מדינת ישראל אדם בוגר שרק חולם על שנ"צ לעולה ולקורבן המצטנף בכסא מנוכר ונדבק לחגורת הבטיחות לצדה של ילדה שעל מנת להבהיר את יכולותיה בתחום הרכב צריך לציין כי שכשהיא ממש מגבירה מהירות היא מגיעה ל30 קמ"ש המרחק ביני לבין המכולת מעולם לא היה גדול יותר .
ומעשה שהיה כך היה. אחרי שרכשנו למתבגרת ביטוח צעיר במיטב כספנו יצאנו לנסיעת ניסיון. המילה יצאנו קצת חוטאת לאמת שכן היציאה מהחנייה הייתה משהו שמזכיר את חציית ים סוף קרי המון ריקודי קדימה ואחורה ועד להגעה אל השער המיוחל חגגתי לפחות שני ימי הולדת. משם המשכנו אל מסע משמים במהירות שמיטב צבי העולם יכולים להתקנא בה ברחבי העיר מודיעין מכורתי שמעולם לא הייתה נראית גדולה יותר.
היא קיבלה רישיון אני חטפתי פחד
אם יש מקום אחד שאני רגוע בו והוא הדבר היחיד בחיי שנותר רק שלי המדובר ברכבי מבצרי, זה הפוגש את מכונת השטיפה לקראת כל פסח, מאחסן שליש מהבית וחצי מהמשרד ומספק מפלט לכל צורכי יוני השכונה.
מאז ומתמיד אהבתי לנהוג, מקורס הג'יפים בצבא, דרך הסובארו הראשונה בצבע חלודה וכלה בקטנוע מיד שנייה המנוע תמיד היה ויהיה אהבתי הראשונה. כחולה שליטה מובהק אני אוהב שההגה בידיים של אגד או שלי ומעדיף לרכוש רכב לכל חבר מאשר לעבור למושב שליד הנהג ועדיין כמו בכל דבר בחיים האדם מתכנן תכנונים והילדים מחליטים מה עושים.
אז אם תראו בששת החודשים הקרובים רכב שכל פעוטות השכונה מצליחים לעקוף דעו כי אין המדובר בניצול שואה בעל רישיון או באלכוהוליסט שאיבד את ההכרה תוך כדי נהיגה. נופפו לי לשלום והיו שותפים למצוקתי והכי חשוב תפסיקו לצפור.
שרון, סעי בדרכים ישרות אין עלייך !
עמיעד טאוב הוא משנה לראש עיריית מודיעין, מנכ"ל עט תקשורת, בעל טור ופובליציסט בעיתון מצב הרוח ומחבר הספרים מזימה ואחי מיוחד
*פורסם במצב הרוח