עמיעד טאובתחרות מדענים ומפתחים צעירים התקיימה השנה במתכונות מעט שונה. בתחרות השנה השתתפו 49 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, אשר הציגו 39 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה.
בתחרות שהתקיימה השנה באופן וירטואלי בחדרי זום (ZOOM), בשל משבר הקורונה, השתתפו 49 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, אשר הציגו 39 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה. פרסים הוענקו למקום ראשון, שני ושלישי וכן ציונים לשבח על עבודות בולטות וייחודיות. הזוכים ייהנו ממלגות לימודים.
שתיים מזוכי "תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2020" הן תלמידות בבתי ספר תיכון בנגב. היו נעמה שפיר, תלמידת בית חינוך משותף ניסויי שער הנגב ותוכנית ׳אלפא׳ זכתה בצל"ש על עבודתה: מיפוי של אתר הקישור בליגנד ליצירת קישור ספציפי בין חלבונים ונעם ברקת תלמידת התיכון לחינוך סביבתי, מדרשת בן גוריון זכתה בפרס מיוחד על עבודתה: השפעת שינויי האקלים באזור שדה בוקר, על סביבת המחייה, ההתנהגות ואסטרטגיית הרבייה דרשת בן גוריון על עבודתה: השפעת שינויי האקלים באזור שדה בוקר, על סביבת המחייה, ההתנהגות ואסטרטגיית הרבייה של העביד הצהוב .
העביד הינו סוג של עקרב, היחיד בסדרת העקרבים שחופר מחילות ומשתכן בהן. העביד הצהוב היה בעבר המין הנפוץ בנגב והיחיד, שחי במישור צין והטורף העיקרי בשרשרת המזון שם. ב 1979-81, אביה, מיכאל ברקת, חקר את העביד הצהוב, בשדה צין. בעבודתה היא חוזרת על רבים מהניסויים, שעשה אביה ובוחנת כיצד השתנו התנהלותו ואסטרטגיית הרבייה של העביד הצהוב, בשדה צין, נוכח התחממות האזור הנבדק ב c̊3 בממוצע, וירידה של כ-15% בכמות המשקעים בו, בשנים האחרונות.גילוייה מוכיחים ששינויי אקלים קיצוניים, מחייבים התאמות וגורמים לשינויים אקולוגיים והתנהגותיים משמעותיים.
נעמה שפיר, תלמידת בית חינוך משותף ניסויי שער הנגב ותוכנית ׳אלפא׳ זכתה בצל"ש על עבודתה: מיפוי של אתר הקישור בליגנד ליצירת קישור ספציפי בין חלבונים.
קישור בין חלבונים תלוי במיקום חומצות אמיניות מסוימות באתר הקשירה, כך ששינוי (מוטציה) בכל אחת מהן יכול להשפיע על תכונות הקישור. במחקר זה פותחה שיטה המכמתת את השפעתן של מוטציות אלו על קישור החלבון למען יצירת קישור סלקטיבי. ייתכן כי בעזרת שיטה זו ניתן יהיה לפתח תרופות מכוונות מטרה אשר משפיעות על חלבונים נבחרים ובעלות תופעות לוואי מועטות.
בראש חבר השופטים של התחרות עומד הפיזיקאי, פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר, ולצדו שופטים מבכירי האקדמיה והתעשייה בארץ. את המדענים והמפתחים הצעירים מלווים לכל אורך המיונים, ההכנות ובמהלך ימי התחרות מנחים, דוקטורנטים ומהנדסי פיתוח של חברות היי טקבהנחייתו של פרופ' גדי גלזר מהאוניברסיטה העברית, וצוות מוזיאון המדע.
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים מקדיש חלק נכבד מפעילותו במיזמים בינלאומיים, להנחלת חינוך מדעי-טכנולוגי בקרב בני הנוער, קידום מצוינות מדעית והעלאת המודעות לעיסוק בתחומים אלו. המוזיאון, שחרט על דגלו קידום פרויקטים מדעיים במיוחד בקרב בני נוער בבתי ספר מכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסיה, מקיים מזה 23 שנה את התחרות למדענים ומפתחים צעירים בישראל בהשתתפות עשרות בני נוער בגילאי 15-21 מכל רחבי המדינה.
התחרות הניבה במהלך שנות קיומה למעלה מ-1,000 בוגרים, שרובם משתלבים בהצלחה רבה בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה, בעסקים בארץ ובעולם. התחרות הינה חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ושיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה וישראל ושל התחרות העולמית היוקרתית רג'נרון-אייסף Regeneron-ISEF בארה"ב. לצערנו השנה, בשל מגפת הקורונה בוטלו התחרויות הבינלאומיות, אך אנחנו שמחים שהתאפשר לנו לקיים את התחרויות הישראלית, ולהעניק פרסים לתלמידים המצטיינים.
התחרות פועלת בתמיכת משרד החינוך – מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים, והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.
