דנה ברגילהגל החמישי ואינספור בידודים החזירו את חלק גדול מאתנו למטבח. דנה איבנקובסקי וכקמן, דיאטנית קלינית בכללית מחוז דרום ממליצה בחום ואומרת, עשו לעצמם טובה- התחילו לבשל עם הילדים:
בדומה לימי הסגר הראשון גם הפעם הפכו הבישולים והאפייה לחלק בלתי נפרד מהשהות בבית. ודרך טעימה וחווייתית להעביר את הזמן.
מה עולה לכם בראש למשמע המילה בישול? והמילה ילדים? ואם נצרף את שתיהן יחד?. כנראה שחלקכם זזתם בחוסר נוחות בכיסא ודמיינתם את המטבח הפוך. הרצפה מכוסה בקמח ואת עצמכם שפוכים על הספה בסוף ההרפתקה.
אז למה כדאי בכל זאת להתגבר על החששות, לקשור סינר ולקפוץ לקערת בצק? ואיך כל זה קשור לאיקאה?
מעבר ליתרון התזונתי. יש לבישול משפחתי עוד יתרונות רבים. בישול משפחתי הוא חוויה שיכולה לשפר את הרגלי האכילה של הילדים. לעודד אותם לטעום מאכלים חדשים. ולשפר את הדינמיקה המשפחתית. בנוסף, העברת אחריות לילד (או הילדה) מעודדת עצמאות. ואף יכולה לחסוך לנו ההורים עבודה.
למה לי כל הלכלוך הזה?!
אין ספק שבישול עם ילדים מהווה אתגר. לא רק שצריך להכין את האוכל אלא גם להשגיח על הילדים מפני הסיכונים שיש במטבח. כמו למשל סכין חדה. מים רותחים. בישול על הגז או בתנור. ילדים בוגרים אומנם צריכים פחות השגחה. אבל לא פעם ישאירו מטבח מבולגן ומלוכלך. לצד האתגר. לבישול משותף יש יתרונות רבים. הן ברמה התזונתית. והן ברמה המשפחתית והאישית.
שיפור הרגלי האכילה והתזונה
מחקרים הראו כי בישול עם ילדים משפיע על הרגלי האכילה שלהם ובחירת המזון. ילדים שנחשפו לטכניקות בישול בילדות. היו בסיכוי נמוך יותר להיות מתבגרים המתמודדים עם עודף משקל והשמנה.
ארגון הבריאות העולמי אף הציע להכניס שיעורי בישול משותפים (הורה-ילד/ה) כחלק מתוכניות התערבות לטיפול בהשמנת ילדים (1). קבוצת חוקרים משוויץ בחנה את ארוחת הצהריים של ילדים משתי קבוצות: בקבוצה הראשונה האוכל נעשה על ידי ההורה בשיתוף הילד. ובקבוצה השנייה האוכל נעשה על ידי ההורה בלבד. ילדים שבישלו את ארוחת הצהריים שלהם יחד עם הוריהם. אכלו משמעותית יותר ירקות ועוף של ילדים. בנוסף לכך, הילדים שבישלו דיווחו על תחושה שובע נעימה יותר לאחר הארוחה. ושליטה תוך כדי הארוחה(2).
חשיפה וטעימה של מזונות חדשים
בישול הוא מגרש משחקים של מרקמים. צורות. צבעים. ריחות. וטעמים. עבור ילדים שהם בררני אכילה (וגם אלה שלא). זו הזדמנות נפלאה למגע. משחק. ליקוק או טעימה של מזונות חדשים.
מחקר יפני השווה בין הורים שנהגו לבשל עם הילדים לבין הורים שנהגו לבשל לבד. הורים בקבוצת הבישול המשותף הביעו פחות דאגה לגבי בררנות אכילה של ילדיהם. ואף דיווחו כי ילדיהם אוכלים יותר מזונות מזינים כמו דגים. קטניות. סויה. ירקות. ומוצרי חלב (3). אחד ההסברים לתופעה נקרא "אפקט איקאה". חשבו על תחושת העונג שהייתה לכם כשהצלחתם להרכיב במו ידיכם רהיט של איקאה (או כל חברה אחרת). כמה נהניתם/ן לעשות זאת בעצמכם. אותו עקרון עובד גם בתחום תזונת ילדים; ילדים (בניגוד למבוגרים) אוהבים יותר אוכל שהם הכינו לבד או בשיתוף. ולרוב גם יאכלו ממנו יותר (4).
שיפור יכולות מוטוריות וקוגניטיביות
בישול בהחלט מצריך יכולות מוטוריות שונות. החל מרידוד. לישה וחיתוך ועד יכולות מורכבות יותר כמו זילוף. טמפרור וכו'. פעולה בסיסית כמו רחיצת פירות וירקות משפרת אצל הילד יכולת תפיסה ולפיתה ומצריכה תזמון בין הזרועות. אפילו לשימון התבנית בחמאה או בשמן יש יתרונות. שכן הפעולה משפרת את המוטוריקה העדינה של האצבעות. ודורשת תנועה עדינה של כף היד המרוחה בחומר שמנוני (5).
גם בהיבט קוגניטיבי לבישול יש יתרון. החל מקריאה של המתכון. הבנת הנקרא. דרך פיתוח חשיבה תהליכית. ואפילו שיפור יכולות מתמטיות הנדרשות לשקילה. המרת יחידות וכו'.
עידוד עצמאות
הענקת אחריות לילד בכל תחום שהוא. מעודדת עצמאות ובגרות. בתחום הבישול והאכילה. עצמאות חשובה במיוחד. כלל המפתח בביסוס יחסי האכלה תקינים הוא שההורה אחראי על המגוון המוגש. והילד אחראי על מה הוא אוכל מתוך המגוון. בישול משותף מעצים את העצמאות והריבונות של הילד על הזנת הגוף.
יחד עם זאת, ההורה צריך להתוות את הדרך ולכוון את הילד לבחירת מתכון מזין ברוב הפעמים. חשבו למשל על ילד שמגיע הביתה רעב ויודע להכין לעצמו חביתה, לחתוך סלט ירקות או לבשל רוטב עגבניות לפסטה. ארוחה כזו היא בהחלט טובה יותר מכל מנה חמה שיחמם לעצמו (או במקרה פחות טוב חטיף שיפתח לעצמו).
חיזוק הקשר הורה-ילד/ה
בישול משותף הוא בהחלט זמן איכות, ההורה חייב להיות ממוקד בילד ובעשייה המשותפת. מחקר דני עקב אחר משפחות שהשתתפו בעשרה שיעורי בישול. ההורים דיווחו כי הלמידה המשותפת חיזקה את הקשר עם הילד ושיפרה את האווירה המשפחתית (6).
השתכנעתי. איך להתחיל?
- ראשית כל וחשוב מכל- הקפדה על כללי הבטיחות: כשמדובר בילדים קטנים מומלץ להיעזר במגדל למידה או לשבת ליד שולחן, להרחיק סכינים חדות. סיר עם מים רותחים וכו'.כמובן שיש להתאים את התפקידים שנותנים לילדים ליכולתם וגילם. אפילו ילדים בני שנה וחצי יכולים להיות שותפים לעשייה.
- אין ספק שעל מנת לבשל עם הילד. אנחנו ההורים צריכים לבטוח ביכולות הבישול שלנו. מחקר שבחן את הביטחון העצמי של ההורים ביכולות הבישול שלהם מצא כי ילדים להורים עם יכולת בישול גבוהה. צרכו משמעותית פחות מזון אולטרה-מעובד המאופיין בצפיפות קלורית גבוהה ומקושר עם השמנה (5). זכרו שבגיל צעיר. אנו מהווים מודל לחיקוי עבור הילד. כך שככל שנרבה לבשל בבית (במיוחד יחד עם הילדים). נלמד אותם שבישול הוא מיומנות פשוטה ומהנה.
- ממש כמו כל שינוי, ממליצה להתחיל בקטן ולבחור את המתכון שאתם זוכרים בעל פה, העוגה שתמיד מצליחה (כן, גם אם היא לא ממש בריאה) או כל מתכון קליל אחר. נסו לשחרר ולתת לילדים לשפוך את הקמח לקערה, לערבב או לרדד עם המערוך. גם אם בהתחלה הקמח ימצא את עצמו על הרצפה, לאט לאט המיומנות תתפתח. ילדים גדולים יותר יכולים כמובן לחתוך, ליצור צורות, לשקול ואף לבשל על הגז.
- לאלה ביננו שקשה להם עם הלכלוך (ממש כמוני) ממליצה לתזמן את הבישול המשותף לפי הרגלי שטיפת הבית, כך שקודם מבשלים ואחר מנקים. כמובן שלשיתוף הילדים בניקיון יש ערך חינוכי בפני עצמו. (בהזדמנות זו אדגיש כלל חשוב לחלוקת תפקידים הורית כדי לשמור על זוגיות טובה: מי שמבשל/ת לא מנקה ).
- בחרו זמן מתאים ונעים. יום בו חזרתם מוקדם מהעבודה. ובאופן כללי מצב רוחכם מספיק טוב כדי לשמור על קור רוח בכל מקרה של טעות בבישול. קמח שנשפך על הרצפה. או ביצה שנכנסה לתערובת יחד עם הקליפה.
מומלץ לאכול ביחד את מעשה ידיכם וליהנות מארוחה משפחתית משותפת. ואם האוכל לא יצא טעים, לפחות הרווחתם זמן איכות עם היקרים לכם.
אגב, הנאמר לעיל אינו שולל לצאת לריצה שהוזכרה בתחילת הכתבה.
שנה טובה, פעילה, בריאה וטעימה.
מאת: דנה איבנקובסקי וכקמן, דיאטנית קלינית, כללית מחוז דרום
